סבל בעקבות פיתוי

 

להורדה ב-PDF: סבל בעקבות פיתוי

 

סבל בעקבות פיתוי: כוח רצון הוא ההגנה הכי חלשה שלך מאת דיויד וייט פיתוי גורם סבל בוב ישב במשרדי עם דמעות בעיניים. "כל כך קשה לחיות למען אלוהים ואני כל כך עייף! האם זה ייפסק אי פעם?!". הוא נאבק באשמה ובבושה כתוצאה מהתמכרותו לפורנוגרפיה. אחרי שאשתו "תפסה אותו על חם" לפני שנה, הייתה לו בהתחלה תקופה של רגיעה מההרגל הכפייתי והוא חשב שהמאבק מאחוריו. הוא הציב לעצמו גבולות לגבי השימוש במחשב והחליט לא לצפות יותר בפורנוגרפיה. זה היה קשה, אבל זה עבד.

ואז הכול התמוטט. באחד מסופי השבוע הוא מעד, והדחף לצפות בגנבה בפורנו תקף אותו מחדש. הוא מצא את עצמו מידרדר שוב להרגל של צפייה חשאית בפורנו במחשב בכל פעם שחשב שבטוח לעשות זאת.

בסופו של דבר אשתו גילתה זאת שוב, ובעקבות איום בפרידה ובגרוע מזה, הוא הגיע למשרדי.

גם את קייל פגשתי באותו יום. הוא היה בשנות הארבעים המאוחרות לחייו ונאבק במשיכה לבני מינו במשך עשרות שנים. אמנם לא היו לו מפגשים מיניים עם גבר, אבל בגלל העמידה על המשמר מפני סכנות האינטרנט והמאבק הבלתי פוסק במחשבות הבלתי רצויות שהתפרצו למוחו, הוא לא מצא את החירות שייחל לה. יום יום היה עליו לבחור להתכחש לתשוקותיו המיניות. מצער לחיות במאבק מתמיד בתשוקה שהוא מעולם לא ביקש, ושהוא רצה נואשות שתיעלם, אבל המאבק העיקש נמשך. הדבר נכון גם לגבי המאבק שלך בחטא מיני. לא משנה אם אתה נמשך לבני מינך, לפורנוגרפיה, ליחסים סבוכים רגשית וכו', המאבק בפיתויים אלה פירושו סבל! האם אתה יודע איך זה לחיות עם מחשבות טורדניות או התנהגות כפייתית ולקוות להיות חופשי?

בתרבות שבה סיפוק מיני הוא אחת המטרות הנעלות בחיים, הוויתור על סיפוק מיני כמוהו כאימוץ חיי אומללות וריקנות. מבחינת העולם, תשוקה היא ערך עליון ויש לספק אותה. העובדה שהתשוקה כה עזה, במיוחד בקרב אלה שנאבקים במשיכה לבני מינם, מהווה בעיני העולם "הוכחה" שהמשיכה הזאת מולדת ובלתי ניתנת לשינוי. אין להילחם בה, אלא להיכנע לה. מאבקים כאלה בתשוקה הם דבר כואב.

התרבות שלנו גם מגדירה באופן שגוי את המושג חירות. חירות אינה היעדר פיתוי; חירות היא יכולת גוברת והולכת לבחור בקדושה מתוך אהבה למשיח למרות הפיתוי המתמיד. חירות מחטא מיני כרוכה בדרך כלל במאבק מתמיד בפיתויים ובסבל שהם גורמים. אבל התעודד: המאבק שלך בחטא מיני חשוב בעיני אלוהים! ההחלטה היומית למות לעצמך ולשים את התשוקות המיניות על המזבח שלו היא קרבן יקר של ציות ואלוהים )שאוהב אותך אהבת נפש( חפץ בקרבן זה )ראה שמ"א טו 22 ;רומ' יב 1.)

למה הכוונה במילה פיתוי? בפשטות, פיתוי הוא תשוקה לפנות לאלוהי שקר. תשוקה זו מוזנת משלושה נאשמים: העולם, הבשר שלנו והשטן. רבים מאתנו נוטים לתאוות של חטא מיני. אבל יש הבדל בין התמודדות עם פיתוי לבין כניעה לחטא – אני משוכנע שיש הבדל בין משיכה למישהו לבין ניאוף – ועם זאת הפיתוי נמשך בלבנו רק בגלל תאוות החטא שכבר קיימות בו. פיתוי הוא דבר מושך כי אנו כל הזמן מוכנים לפנות מאלוהים כדי לספק את התשוקות שלנו.

יעקב מלמד באיגרתו ש"מי שמתנסה אל יאמר, 'אלוהים מנסה אותי', שכן אלוהים לא ינוסה ברע ואין הוא מנסה איש. אלא שכל איש מתנסה כאשר הוא נמשך ומתפתה בתאוותו שלו" )א 13-14.)

אלוהים לעולם אינו מפתה אותנו. לפיתויים – בין שהם מהעולם, מהבשר שלנו, או מהשטן– יש כוח רק בגלל שלבנו תמיד מוכן לסטות מהדרך הנכונה. אנחנו אחראים לחטאים שלנו. אבל למרות העובדה שפיתויים אינם מהבורא, אלוהים משתמש בהם בעצמה לטובתנו ולכבודו! כשאנו מתחילים לראות צורת התבוננות אחרת על פיתויים, אנו מתחילים להבין שכוח רצון ומאמץ אישי לבדם הם הדרך הבטוחה למפלה בקרב. מלחמה חזיתית בפיתוי בעזרת כוח רצון נידונה לכישלון. אבל מלחמה בפיתוי תוך הישענות על השקפת הכתובים לגבי פיתוי כמוה כהישענות על מאגר נשק רב עצמה.

טובו של אלוהים בעת פיתוי

יש לפחות שלוש דרכים שבהן טובו של אלוהים יכול להתגלות גם בזמנים של פיתוי. היעזר בשלוש נקודות מבט אלה בפעם הבאה שאתה מוצא את עצמך תחת התקפה של פיתוי.

פיתוי הוא מאבק שמקרב אותנו לאלוהים

ראשית, פיתוי הוא הזדמנות להכיר טוב יותר את אלוהים! תאוות לבנו מתחפשות לאלוהים. הן מפתות ומוליכות שולל, מבטיחות תקווה, עונג, שמחה, נחמה, ביטחון וכו'. החטא שלנו מציע לנו את מה שרק אלוהים יכול לתת לנו. במהלך המאבקים שלנו בחטא אנחנו מוזמנים לראות לרגע חולף חיקוי גרוע של אלוהים. פיתוי מיני הוא חשוב ביותר בפרודיה הזו. מדוע? החוויה המינית היא דבר זמני, תופעה בנקודת זמן בהווה. היא אינטנסיבית, נפלאה ומענגת, כי היא מכוונת אל מעבר לעצמה. בסופו של דבר החוויה המינית מצביעה על אלוהים. היא מצביעה על עונג נפלא ועילאי, על האינטימיות השוררת בין האב, הבן ורוח הקודש. יותר מזה, היא מצביעה על יחסו של אלוהים אלינו. באיגרת אל האפסים פרק ה נאמר שהנישואים נועדו לתת לנו דגימה זעירה של האהבה של אלוהים אלינו. בשמיים החוויה המינית תוחלף בעונג אינסופי וגדול הרבה יותר של נוכחות אלוהים, כזה שאלוהים אומר לנו שכלל איננו יכולים לדמיין! במקום לשקוע בייאוש נזכור שפיתויים הם הזמנה להגות בדבר הרבה יותר טוב: הּפֶ לֶ א של העולם שעתיד לבוא והתענוגות של אלוהים שאפילו איננו מסוגלים להתחיל לתפוס. פיתוי יכול להוביל לעבודת אלוהים!

פיתוי הוא קרב שמוביל לגדילה רוחנית

שנית, פיתוי בונה שריר רוחני. החיים המשיחיים הם מאבק. אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה – יש סיבה לכך שמומלץ לנו ללבוש את מלוא נשק האלוהים )אפס' ו 10-20 .)פיתוי מאמן אותנו לציות. התיאולוג הסקוטי מהמאה השבע עשרה, סמואל רוטרפורד, כתב: "החסד קמל ללא מצוקה. השטן אינו אלא סייף מיומן המשמש בידי אלוהים ללמד אותנו להחזיק בכלי הנשק שלנו".

אי אפשר לגדול בקדושה ללא מאבק. אם אנחנו רוצים לשמוע את המילים, "יפה, עבד טוב ונאמן", עלינו להיאבק בפיתויים שנלחמים בנו! נגיע לשמיים רק כשאנו שטופי זיעה, מדממים ומאובקים, וכשהחרב עדיין בידנו.

קשה למוחנו המוגבל לתפוס זאת, אבל המטרה הסופית של אלוהים היא להכשיר אותנו לקראת הנצח. הוא עושה זאת במיוחד באמצעות ניסיונות. הכתובים חוזרים שוב ושוב על כך שקשיים בחיים אינם ראיה להיעדרו של אלוהים, אלא הוכחות לקיומו. הוא מבטיח: "הן צרתנו הקלה של הרגע מכינה לנו כבוד עולמים גדול ורב עד מאוד. ואין אנו צופים אל הדברים הנראים, אלא אל אשר אינם נראים; כי הדברים הנראים לשעה הם, אבל הבלתי נראים – לעולמים )קור"ב ד 17-18 .)ניסיונות באים לבחון את כנות אמונתנו היקרה מזהב )פטר"א א 6-7 .)האיגרת הראשונה אל הקורינתים ג 10-15 מתארת את המשפט הסופי של כל המאמינים. עליך להבין ש"זהב או כסף או אבנים יקרות" שנבנים על ה"יסוד" שהוא ישוע, כוללים את המקומות שבהם אתה בוחר לסבול למענו! האב שמח ונותן גמול על מה שנעשה בסתר )מתי ו 4 ,6 ,18 .)הוא יודע מהו קרבן הציות שאתה מקריב, והוא שמח בו! הוא יודע מתי אתה מתכחש לעצמך מתוך אהבה למשיח, והוא מבטיח לתת גמול לאלה שמחפשים אותו, לדורשיו )עבר' יא 6 .)אלוהינו הריבון נותן לך הזדמנות גדולה לקבל גמול בשמים – רגע אחרי רגע אתה מוזמן להפגין את נאמנותך אליו בצורה שתכובד לנצח. ברגעים גשמיים לכאורה, לסבלך כנגד הפיתוי יש בפירוש ערך נצחי .

זכור שחייך סופיים. ימיך נספרו כבר. אולי אתה מרגיש איך הזמן רץ. יש בכך עידוד: לפיתוי יש סוף. נותר לך מספר קבוע של מאבקים, לא ייווספו עוד. כל מקרה של התכחשות עצמית, כל ניצחון, הוא שלך לנצח. צפוי לך פיתוי אחד פחות עד שאלוהים ימחה כל דמעה מעיניך ואת הדם והיזע ממצחך.

פיתוי הוא קרב שמראה את אהבת אלוהים כלפינו

שלישית, אלוהים בא לקראתנו בזמן של פיתויים וכתוצאה מכך אנחנו לומדים לאהוב אותו יותר. אחת ההבטחות הנפלאות ניתנה לנו באיגרת הראשונה אל הקורינתים י 13" :שום ניסיון לא בא עליכם מלבד ניסיון אנושי רגיל. נאמן הוא האלוהים ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכולתכם, אלא עם הניסיון יכין גם את דרך המוצא כדי שתוכלו לעמוד בו". הכרתי אדם השרוי במאבק שלדבריו הוא גילה שישוע הוא דרך המוצא. הוא מצא חירות גוברת והולכת כשאימץ את המשיח ללבו בעיצומו של מאבק, נצמד להבטחותיו והאמין שמוטב לציית.

אין זו תיאולוגיה מופשטת! ישוע הוא דרך המוצא כי הוא מבין בדיוק את הכאב שלך! כי "מאחר שהוא עצמו סבל כאשר התנסה, הוא יכול לעזור לאלה אשר נתונים בניסיון" )עבר' ב 18 .)כיצד הוא התנסה בפיתוי? לפני שאתה חושב שהניסיון שלו היה שונה משלך, נאמר לנו באיגרת אל העברים: "כי אין לנו כוהן גדול שאינו יכול לחוש עמנו את חולשותינו, אלא אחד שהתנסה בכל כמונו מבלי חטא" )ד 15 .)שים לב לדברים המעודדים האלה! הוא התנסה באותם פיתויים שאתה מתנסה בהם, לכן בעיצומו של מאבק בפיתוי העזרה שלו אמתית וממשית.

הידיעה שישוע סבל כמוך אך ניצח בגדול היא מקור חשוב של כוח ונחמה. הוא לבדו יודע בדיוק מה אתה צריך, כי הוא לבדו יודע בדיוק מה דרוש כדי לעמוד באותם פיתויים מבלי ליפול אף פעם.

למעשה פיתוי הוא ברכה, כי הוא מקרב אותנו לאלוהים יותר מכל דבר אחר. עימות עם חולשותינו הוא הזמנה לחוות את כוחו – להעמיק את מערכת היחסים שלנו אתו! זה היה השיעור של שאול השליח שבעת צרה שיווע להקלה: "אך הוא אמר לי: ' די לך בחסדי, כי בחולשה תושלם גבורתי'. על כן בשמחה רבה אתגאה בחולשותיי, כדי שתשרה עליי גבורת המשיח. משום כך מרוצה אני בחולשות, בחרפות, במצוקות מחסור, ברדיפות ובצרות הבאות עליי למען המשיח; כי כאשר אני חלש, דווקא אז חזק אני" )קור"ב יב 9-10 .)ישוע רוצה את לבנו. הוא רוצה מערכת יחסים כנה אתנו, ואם אתה כמוני, אתה הכי פתוח לכך כשאתה מושפל וכנוע. לאלה שהולכים בדרך הזאת יש סיבה לשמחה גדולה, אפילו בעיצומו של קרב!

בספר "שובו של המלך" מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין יש תיאור נפלא. הפרשים של רוהאן רכבו כל הלילה בשבילים סודיים כדי להציל את העיר של מינאס טירית, שעלתה באש וכותרה בים עצום של אויבים. כשהפרשים הסתערו בקרב ונקלעו לאבדון כמעט מוחלט, טולקין כותב שהם "שרו וזימרו כי הקרב היה למענם!". זו ההזמנה של אלוהים: אנחנו בקרב, אבל יש סיבה לשמחה ולשירה, כי ישוע נמצא אתנו במאבק העז ותוך כדי מאבק הוא מוסיף ונותן לנו מעצמו!

התקווה להגיע לקו הסיום

לחיות עם תשוקה שלא באה על סיפוקה זהו סבל. אנחנו שומעים שוב ושוב על מאמינים ידועים שנאבקו חרישית במשך שנים במשיכה לבני מינם, אך בסופו של דבר נכנעו לתשוקותיהם. אנחנו שומעים על מאמינים ידועים שנתפסו בניאוף או שהתגלה שהלכו לזונות. חייהם האישיים וחיי השירות שלהם קרסו עליהם.

העולם לועג לדבקים באמונתם ואומר: "זה רק עניין של זמן! מתי תקלוט את זה ופשוט תיכנע?". החילונים תוהים מדוע המאמינים נאבקים כה רבות בתחום המיני; הם מביטים משועשעים במאבק שלנו על מיניות וטוהר המבוססים על הכתובים, בעוד הם נכנעים לרגשות ולדחפים שלהם ואומרים: "מה הסיפור".

המשך להיאבק בקרב! דע שכמו נביאי העבר, גם אתה נמנה עם אלה ש"אכן העולם לא היה ראוי לאנשים אשר כאלה" )עבר' יא 38 .)דע שאלוהים שאוהב אותך אהבת נפש חפץ בציות שלך. הוא מבטיח גמול נצחי מעבר למה שאתה מסוגל לדמיין והוא יתקרב אליך כאן ועכשיו – רוחנית ובאמצעות אנשיו – כדי לתת לך חסד להתגבר )ראה את ההבטחות הנפלאות ל"מנצחים" בספר ההתגלות פרקים ב-ג(.

"והוא אשר יכול לשמור אתכם ממכשול ולהעמיד אתכם לפני כבודו נקיים מדופי ומלאי שמחה, האלוהים היחיד, מושיענו על ידי ישוע המשיח אדוננו – לו הכבוד והגדולה והעוז והשלטון לפני כל עולם, גם עתה גם לכל העולמים. אמן" ׁ(יהודה 24-25 ).