מה לומר לחברי קהילה שעוזבים מסיבות קלושות?

מאת יונתן לימן

© כל הזכויות שמורות ל-9Marks

 

בואו נודה בזה: ישנן סיבות טובות יותר וטובות פחות לעזוב קהילה. אם אתה עובר לעיר אחרת – זאת סיבה טובה. אם יש בך מרירות כלפי מישהו שפגע בך – זאת סיבה גרועה. אם הקהילה מזניחה את הדרשה השבועית ואינה מלמדת את דבר אלוהים – הסיבה טובה. אינך אוהב את סגנון הקהילה – סביר להניח שזאת סיבה גרועה.

השאלה היא מה לומר לחבר קהילה שמתכוון לעזוב מסיבות שנשמעות לך גרועות?

התהייה הזאת מעלה כמה שאלות תיאולוגיות מסובכות, כמו למשל, מהו טווח הסמכות הקהילתית או כמה משקל יש לייחס להעדפות תרבותיות. ישנן גם סוגיות מסובכות שקשורות למנהיגות ודאגה לפרט, כמו היכולת להבדיל בין קנה רצוץ לבין אדם טיפש.

ברשותכם, אנסה להפוך כמה מהשיקולים התיאולוגיים האלה לעצות מעשיות. להלן כמה דרכים גרועות להגיב למצבים כאלה, וכמה תגובות טובות יותר:

תגובה גרועה: “אה”. זהו חוסר תגובה. משמעות התגובה הזאת היא “לא אכפת לי” או “אני חייב לרצות אתכם ולכן לא אומר כלום”. אינני אומר שאין מקרים שבהם נכון לשתוק. אני רק אומר שיראת אנשים או חוסר אהבה לא צריכים להיות המניע לשתוק.

תגובה טובה יותר: “למה אתם עוזבים? האם אני יכול לסייע לכם לשקול את העניין?” אהבה מתעניינת ושואלת שאלות. אהבה מכירה בכך שאנחנו נושאים באחריות לתלמידות של חברי הקהילה האחרים ולכן היא יורדת לפרטים. אהבה אינה מפחדת שאנשים לא יחבבו אותנו. היא מוכנה לשאול שאלות שאינן נעימות או להציע עצות מאתגרות לטובת האחר.

תגובה גרועה: “אינכם רשאים לעזוב”. ישוע לא נתן לקהילות סמכות למנוע מאנשים לעזוב ולעבור לקהילה אחרת. הוא נתן להן את הסמכות לנקוט צעדי משמעת כלפי מאמינים שאינם חוזרים בתשובה על חטא, אבל כל עוד אינכם מוכנים לנקוט צעדים כאלה, אינני חושב שיש לקהילתכם סמכות לדרוש מהם להישאר. כלומר, אני חושב שלגיטימי לומר לחבר קהילה לא לעזוב אם אינו מתכוון להצטרף לקהילה אחרת. במקרה כזה הוא הרי עומד לחטוא וכנראה לא יחזור בתשובה.

תגובה טובה יותר: “אם הקהילה לא החליטה להטיל נגדיכם צעדי משמעת, אתם רשאים לעזוב“. אינכם צריכים לומר לאנשים שעוזבים מסיבות גרועות שהם נוהגים בחוכמה, אבל לדעתי אנחנו צריכים לזכור שהם רשאים לעשות זאת.

תגובה גרועה: “הסיבות שלכם לעזוב אינן מעידות על בגרות”. שוב, אינני אומר שאף פעם אסור לומר זאת. אבל באופן כללי עדיף לעזור למישהו לשפר את הבנתו לגבי הדברים שיש להעריך בקהילה, מאשר לגעור בו על כך שהוא מעריך את הדברים הלא נכונים.

תגובה טובה יותר: “כאשר אתם מתבוננים בדבר אלוהים, מה מסייע לכם להבין אילו דברים לחפש בקהילה?” עזרו להם להבין שדבר אלוהים מייחס חשיבות גדולה יותר לדברים כמו הטפת דבר אלוהים, התמקדות בבשורת המשיח ומנהיגות שמתאפיינת בחוכמה ואהבה. עזרו להם להבין שהקהילות שלנו הן משפחות שבהן אנחנו נוטלים אחריות זה על זה מבחינת ההליכה אחרי המשיח. הקהילות אינן מועדונים שאליהם אנחנו באים והולכים לשם התועלת.

תגובה גרועה: “טוב, אי אפשר להיות חברים של כולם”. אם תגלה שיש להם מערכות יחסים שאינן תקינות או תלונות שהצטברו לאורך זמן רב, לא תרצה לעזור להם לטייח זאת. דברים כאלה הם כבדי משקל. ראוי להתייחס אליהם. אינני מתכוון לומר שכל מערכת יחסים שנפגעה ניתן לתקן בחיים האלה. יכול להיות שאדם שקל היטב והבין שלא ניתן לתקן מערכת יחסים מסוימת, ובכל זאת לא כדאי לברוח מהבעיה.

תגובה טובה יותר: “מאוד הייתי רוצה לעודד אתכם לנסות להגיע לריצוי במערכות היחסים האלה לפני שתקבלו החלטה אם לעזוב או לא”.

תגובה גרועה: “כיצד אנחנו יכולים להתאים את הקהילה שלנו לציפיות שלכם?” לפעמים אנשים פשוט לא יאהבו את הקהילה שלכם. לפעמים הם יתעצבנו ואפילו יכעסו בגלל דברים שוליים. זאת לא משימה של הקהילה וגם לא של רועה הקהילה להיענות לכל תלונה. להיות חביבים על כולם איננה העדיפות הראשונה שלנו. מנהיגות על פי המקרא אינה עובדת כך. במידה מסוימת, רועה קהילה צריך להבין שזה בסדר שאנשים יעזבו, ולא לפחד מהאפשרות הזאת. אם הוא מרגיש מאוים באופן אישי בכל פעם שמישהו רוצה לעבור לקהילה אחרת, כדאי שיבחן את ליבו שלו.

תגובה טובה יותר: “אולי בשבילך קהילה אחרת תהיה סביבה טובה יותר לגדילה רוחנית”. ואולי זה באמת כך. תודה לאלוהים שיש לו בעירך עוד קהילות מלבד קהילתך. אם אנשים עוזבים מסיבות שאינן בוגרות, תוכל לעודד אותם לשקול זאת שוב – אבל תוכל גם לומר להם שאתה אוהב אותם, שהם מוזמנים לחזור, ולברך אותם בלכתם.