מאת יונתן לימן
© כל הזכויות שמורות ל-9Marks
קהילה מקומית היא קבוצה של משיחיים שמתאספים באופן קבוע בשם המשיח כדי לאשר רשמית את ההשתייכות לישוע המשיח ולמלכותו, וכדי להשגיח זה על זה, באמצעות הטפת הבשורה ותקנות המבוססות על הבשורה. אני יודע שזוהי הגדרה מעט מגושמת, אבל שימו לב לחמשת המרכיבים שלה:
- קבוצה של משיחיים
- אספות קבועות
- פעילות כלל קהילתית לאישור ולהשגחה הדדיים
- המטרה, לייצג את המשיח ואת מלכותו עלי אדמות באופן רשמי – הם נפגשים בשמו
- השימוש בהטפה ובתקנות למען המטרות האלה
בדיוק כפי שהכרזתו של רועה קהילה הופכת איש ואישה לזוג נשוי, כך ארבע הנקודות האחרונות הופכות בן רגע קבוצה רגילה של מאמינים שמבלים יחד בפארק לקהילה מקומית.
האספות חשובות ממספר סיבות. ראשית, זהו המקום שבו אנחנו מכריזים בפומבי למי שייכת נאמנותנו העליונה. זהו המוצב הקידמי או השגרירות שמייצגת בחברה את האומה שנהיה בעתיד. וזהו המקום שבו אנחנו משתחווים בפני מלכנו – אנחנו קוראים לכך הלל. יכול להיות שהפַּרְעוֹנִים של העולם יתנגדו לנו, אבל אלוהים מוציא את עמו מתוך הגויים כדי שיהלל אותו. והוא בהחלט ייצור את הקהילה העוצמתית שלו.
האספות הן גם המקום שבו מלכנו מממש את שלטונו באמצעות הטפה, תקנות ומשמעת. הטפת הבשורה מבהירה את "חוקי" האומה שלנו. היא מכריזה את שמו של מלכנו ומסבירה איזה קורבן הקריב כדי להיות למלכנו. היא מלמדת אותנו על דרכיו ומוכיחה אותנו כאשר איננו מצייתים. היא גם מקנה לנו ביטחון בחזרתו ההולכת וקרבה.
באמצעות הטבילה וסעודת האדון הקהילה מנופפת בדגל ולובשת את המדים של האומה שלנו, ואנחנו ניכרים לעין. להיטבל משמעותו להזדהות עם שם האב, הבן ורוח הקודש ולהעיד על התאחדותנו עם המשיח במותו ובתחייתו (מתי כח 19; רומים ו 5-3). לקבל את סעודת האדון משמעותו להכריז על מותו ועל היותנו חלק מגופו (קור"א יא 29-26; מתי כו 29-26). אלוהים רוצה שיכירו את בני עמו, ושהם יהיו בולטים. הוא רוצה שיהיה גבול ברור בין הקהילה לעולם.
מהי קהילה מקומית? זהו המוסד שישוע יצר, לו הוא נתן את הסמכות להכריז את בשורת המלכות, לאשר את מינויים של מרצים שילמדו את הבשורה, לפקח על התלמידות שלהם ולחשוף מתחזים. מכאן ניתן להסיק שאיננו מצטרפים לקהילה כמו שמצטרפים למועדון, אלא נכנעים לה.