חמישה צעדים למציאת הרעיון המרכזי של כל קטע בכתובים

מאת רוברט קיני

© כל הזכויות שמורות ל-9Marks

“כיצד אני יכול למצוא את הרעיון המרכזי של קטע בכתבי הקודש?”

לעיתים קרובות אני שומע את השאלה הזאת ממדריכי קבוצות קטנות ללימוד הכתובים או ממדריכי נוער בקהילה שבה אני משרת. הייתי מאוד שמח לומר להם (ולכם) שיש לי נוסחת פלא שתוביל אותם היישר אל הרעיון המרכזי של הטקסט או, אפילו יותר טוב, אל היישום.

אין לי נוסחת פלא כזאת. אבל אני חושב שקיימים מספר גורמים שאתם יכולים לחפש בטקסט, שיעזרו לכם למצוא את הרעיון המרכזי, ולא משנה באיזה קטע מהכתובים מדובר.

  1. המבנה והדגש

קודם כל, התבוננו במבנה הקטע ובנקודת השיא שלו. אני אישית אוהב להתחיל עם מבנה הקטע או, במילים אחרות, איך הקטע שלי מתחלק למקטעים שונים של כמה פסוקים שפועלים יחד.

כמובן שהדרך שבה נמצא את המבנה תלויה במידה מסוימת בסוג הטקסט. אם אני מתבונן בקטע סיפורי, העלילה והדמויות יסייעו לי. אני אחפש את נקודת המוצא, נקודת השיא והפתרון. אם אני מתבונן בנאום או מכתב, אחפש רצף רעיוני בעל מסקנה הגיונית. אם אני מתבונן בשירה, אנסה לזהות את הבתים השונים ואתחיל לסכם אותם.

לא משנה באיזה חלק מכתבי הקודש מדובר, תמיד, תמיד אני מחפש מילים ורעיונות שחוזרים על עצמם. השאלה המנחה שבה אני אוהב להשתמש היא: “כיצד ארגן המחבר את הקטע?” אחרי שאני מתחיל להכין תרשים של מבנה הקטע, אני שואל את עצמי מהו הדגש שמתגלה באמצעות המבנה הזה.

  1. ההקשר

לאחר מכן, התבוננו בהקשר של הקטע. שום קטע בכתובים אינו עומד בפני עצמו. אדרבה, כל טקסט הוא חלק מטיעון, סיפור או אוסף של קטעים שבמכוון נערכו על ידי המחבר בצורה מסוימת.

התוכן שבא לפני הקטע שלי ואחריו הוא חשוב ויעזור לי להבין את הקטע עצמו. הוא יכול לסייע להבין מהו הנושא שעליו מדבר המחבר. הוא יכול לעזור לי להתבונן בחלק גדול יותר של הספר המדובר. המידע הזה יכול להועיל לי לתקן משהו שהבנתי בקטע באופן שגוי, ואפילו לעזור לי להבין את המצב ההיסטורי של הנמענים הראשונים.

ההקשר הוא המפתח. השאלה המנחה שלי היא: “מדוע שיבץ המחבר את הקטע הזה פה, בדיוק במקום הזה בספר?”

  1. נושא הספר

לנוכח מה שאמרתי לגבי ההקשר, יהיה הגיוני להרחיב את זווית הראייה ולהתבונן בספר בכללותו. מהי מטרת המחבר בכתיבת הספר?

כדי להבין את הנושא של ספר שלם נדרשת כמובן לא מעט עבודה. אף על פי כן אני חושב  שחשוב לשאול: “מהו היחס בין הקטע שלי – ובמיוחד הדגש שמצאתי בניתוח מבנה הקטע – לבין הנושא הרחב יותר של הספר כולו?”

  1. היחס לבשורה

ישוע מלמד בלוקס כד 49-13 שכל הכתובים מצביעים על מותו ועל תחייתו, ותוצאות הבשורה הזאת הן חזרה בתשובה וסליחת חטאים. אם לא נבין זאת, אנחנו עלולים לפרש קטע מסוים רק מההיבט המוסרי שלו או במנותק מהבשורה.

לכן חשוב להיעזר בכל הכלים התיאולוגיים (במיוחד של תיאולוגיה מקראית) ולשאול: “מהו היחס בין הקטע שלי לבין הבשורה?” כמובן שיש הרבה דרכים שגויות לעשות זאת. משום כך חשוב שהקשרים שאנחנו יוצרים בין הטקסט שלנו לבין הבשורה, יהיו קשרים לגיטימיים.

  1. חיבור הממצאים

לאחר שבחנתם את המבנה, ההקשר, נושא הספר והתיאולוגיה, הגיע הזמן לחבר את הממצאים. הצעד המסכם הזה, בין שתקראו לו המוקד, ובין שתקראו לו הנושא של הקטע או הרעיון המרכזי, הוא חשוב ביותר. השאלה שאני אוהב לשאול את עצמי היא זאת: “מה מנסה המחבר ללמד את נמעניו הראשונים?” מה הוא אומר? מהו הרעיון המרכזי שלו?

אל תטעו את עצמכם – זה לא תהליך פשוט. לי ההכנות להדרכת קבוצה קטנה אורכות בין שעה לשעתיים וההכנות לדרשה בקהילה אורכות בערך שתים עשרה שעות. אבל, ללא קשר לכמות הזמן העומדת לרשותכם, אני חושב שמועיל לעבוד בשיטה הזאת.

כמובן שאחרי שהבנתם את הרעיון המרכזי, אתם עדיין צריכים לחשוב על היישום. בכל זאת, בעבודה על הטקסט, אני שואל תחילה:

  1. איך ארגן המחבר את הקטע?
  2. מדוע שיבץ המחבר את הקטע הזה במקום הזה בספר?
  3. מהו היחס בין הקטע שלי לבין נושא הספר כולו?
  4. מהו היחס בין הקטע שלי לבין הבשורה?
  5. מה מנסה המחבר ללמד את נמעניו הראשונים?

למידע נוסף על התהליך הנ”ל, ראה: David Helm, Expositional Preaching: How We Speak God’s Word Today (Crossway, forthcoming April 2014).