יוסף בן רבינוביץ' 1837-1899

אחת הדמויות הבולטות ביותר בהיסטוריה החדשה של היהדות המשיחית. בעיירה הרוסית קישינב הוא ייסד קהילה - ותנועה - בשם "בני ישראל בני ברית חדשה". בתור יהודי המאמין בישוע עמד רבינוביץ על זהותו היהודית.

יוסף בן רבינוביץ' נולד בשנת 1837 ברסינה, עיירה קטנה בבסרביה (מולדבה של ימינו). הוריו נולדו למשפחות רבנים ומכאן שם משפחתם, שפירושו "בן הרבי". אמו נפטרה בילדותו והמשפחה עזבה את העיירה, יוסף נשאר ברסינה וגדל בבית סבו מצד אמו, שהיה תומך נלהב של התנועה החסידות וגידל על ברכיה את הנכד. רבינוביץ' למד לאהוב את התורה, את התלמוד ואת הכתובים היהודיים האחרים. שלוש פעמים בשנה לקח אותו סבו אל רבי סאלמינה, הצדיק מראסקוב. כשהיה בן שש כבר דיקלם בעל פה את שיר השירים, ובגיל שבע ידע בעל פה את כל מסכת סוכות שבמשנה.

בשל גילו המופלג של הסב עבר יוסף בגיל 11 לאורגייב, לחסות סבתו מצד אביו. שם למד תלמוד אצל רב שקיבל בתמורה שכר נכבד, וכך נותר יוסף רבינוביץ' תחת השפעת החסידות. הוא הלך שבי אחריה ולא התעניין בשעשועים שעניינו את בני גילו. רבינוביץ' הצעיר התרחק מטיולים וממשחקים. כשהיה בן 15 החלו השכנים לרקום תכניות בעבורו, וביולי 1853, חודשים ספורים לפני שמלאו לו 16 - התארס. על פי המסורת באותם ימים היתה החתונה אמורה להתקיים בתוך שלוש שנים. אבל בינתיים, כפי הנראה לקראת 1855, התוודע רבינוביץ' לרעיונות מערב-אירופאיים שהגיעו אז לבסרביה. "המים האלה החלו לשכך בהדרגה את האש שבערה בליבי" - הלב שהיה להוט אחר החסידות. כמו כן, השלטונות הרוסיים דרשו כבר אז שכל ילד יהודי ילמד רוסית, וכך נחשף רבינוביץ' לעושר תרבותי שלא ידע על קיומו. גם כתביהם של משה מנדלסון ושל היהדות הרפורמית השפיעו עליו. הנער החל להתרחק מהחסידות. תהליך זה התרחש כשהיה בן 16-18.

לפני נישואיו הזכיר רבינוביץ' את קשריו עם יחיאל הרשנזון, מומחה לתלמוד שחי בקישינב והיה בקשר עם ה"משכילים". הוא עזר לרבינוביץ' להבין עד כמה ערפלה הקבלה את הפילוסופיה היהודית. באחד הימים הביא הרשנזון לרבינוביץ' עותק של הברית החדשה בעברית, שאותו קיבל מרועה קהילה בקישינב. הרשנזון לקח את הספר כי רצה לראות מה לימד ישוע מנצרת וכדי לדעת במה מאמינים הנוצרים. הוא העביר את הספר לרבינוביץ' בצירוף ההערה: "מי יודע, אולי באמת עליו ניבאו הנביאים?". כשכתב רבינוביץ' את האוטוביוגרפיה שלו, סיפר שאותו עותק של הברית החדשה עדיין נמצא ברשותו.

רבינוביץ' התחתן בשנת 1855 עם גולדה, בת ה-17, וחזר לגור באורגייב. שם הוא הלך והתחזק. הוא עבד כעורך דין, גידל משפחה גדולה, זכה למעמד מכובד בחברה, והצליח מאוד.

בשנת 1882 נסע רבינוביץ' לפלשתינה כדי לבדוק אם ניתן להקים בה ישוב יהודי. הוא חזר עם אמונה בישוע, אחיהם ומשיחם של היהודים. בשנים האחרונות של המאה ה-19 שמע כל מי שהיה לו עניין בישוע ובעם ישראל על רבינוביץ' והתנועה המשיחית שעמד בראשה. לאחר מותו ב-1899 פתח העניין ברבינוביץ', אבל הוא מעולם לא נשכח ושמו נכלל בתולדות היהדות-המשיחית.

מקורות

קאי קייר-האנסון, יוסף רבינוביץ' ותנועת בני ישראל בני ברית חדשה, מרכז כספרי, ירושלים 1998

שלח לחבר      

הדפס