אלרפד אדרשיים 1825-1889
משכיל יהודי
מאמר מאת מוריס באולר
חייו ופועלו של אלפרד אדרשיים, הם אתגר לכל אדם. הרי לכם איש בעל תבונה נעלה, שלא רק נחשב לסמכות בקרב המשכילים היהודים אלא, בנוסף, היה גם מוכר ומכובד בחוגים משיחיים. כל זאת בעידן בו השכלה, יהודית ומשיחית, הייתה מקיפה ונרחבת הרבה יותר מאשר היום.
לפני כ-100 שנה, ב -16 במרץ 1889 הלך לעולמו יהודי משיחי משכיל. חייו ופועלו של האיש, אלפרד אדרשיים, הם אתגר לכל אדם. למשיחי, האתגר נוגע לזיקה שבין ההשכלה היהודית להבנת המקרא. ליהודי, זוהי קריאת תיגר הנוגעת לדמותו של היהודי המשיחי, הנתפס בעיני אחיו היהודים כ"עלה נושר" מעם ישראל. הרי לכם איש בעל תבונה נעלה, שלא רק נחשב לסמכות בקרב המשכילים היהודים אלא, בנוסף, היה גם מוכר ומכובד בחוגים משיחיים. כל זאת בו עידן השכלה, יהודית ומשיחית, היתה מקיפה ונרחבת הרבה יותר מאשר היום. מי היה האיש? מאין בא ומה הם הישגיו? פרי עיטו הראשון ופועלו הגדול היה ספר ששמו "חייו ותקופתו של ישוע המשיח". אדרשיים גם כתב את "בית המקדש, כהונתו ושירותו" ואת "חיי החברה בישראל בתקופת המשיח". ספרים אלה עדיין נפוצים והשפעתם ניכרת בין כל חוקרי ספר הבריתות המשיחיים דוברי האנגלית.
משפתה תרבותית ואמידה
אלפרד אדרשיים נולד בווינה ב-ו במרץ 1825. הוא היה בן למשפחה יהודית תרבותית אמידה מהמעמד הגבוה. הודות לחינוך המצוין שקיבל, הוא נרשם ללימודים באוניברסיטת וינה. כשמצבה הכלכלי של המשפחה הורע, נסע לבודפסט שבהונגריה, וכסטודנט התפרנס באופן עצמאי. מהרקע שלו ברור שבשום אופן לא היה "עלה נידף ברוח". הוא נודע כמי שנמנה עם העילית היהודית בת ימיו ומטבעו אהב את כל מה שהיה טוב ויפה בעברו היהודי. חשוב להדגיש זאת מפני שאמונה חדשה משקפת אובדן של אמונה ישנה. מנהיגי האמונה שנזנחה נוטים לייחס חולשה או פגם דומה אחר למאמינים שעזבו אותה.
בין 224,000 היהודים במאה ה-19 שהפכו למשיחיים¹ היו ללא ספק כאלה שהתאימו להגדרה זו. בכל אופן, מספרם של אלה בטל בשישים לעומת מספרם הרב של רבנים, משכילים ויהודים מוכשרים (כמו ספיר, סלקינסון, ברון, ליכטנשטיין ושרשבסקי) שקיבלו את האמונה המשיחית.
פרנק רוזנצוייג, הוגה דעות יהודי, דיבר על כך ש"העריכה הגוברת של הטובים בינינו, לא - כפי שתכופות נטען בטעות - עלובי החיים²; היא אתגר של ממש". פרופסור הרמן כחן הרחיק לכת עוד יותר כשאמר: "ככל שנשירת בני המעמד העליון גורמת לנו אבידות כואבות, כן עלינו להגביר את מאמצינו להבטיח את נאמנות בני המעמדות הנמוכים יותר".³
תוצאה של התעוררות
אלפרד אדרשיים האמין וחזר בתשובה כתוצאה מפעולת רוח הקודש בבודפסט בשעה שאדרשיים התגורר שם.
ד"ר ג'והן דנקן (גוי שכונה "רב" בגלל אהבתו לישראל וידענותו הרבה ביהדות) היה שליח האגודה שמאוחר יותר יסדה בארץ את חוצאת הגפן. הוא פעל בקרב יהודי בודפסט במסירות רבה. בגלל השכלתו ואורח חייו המשיחי חוא זכה להערכה רבה בקרב יהודי העיר.
אלפרד אדרשיים, הסטודנט הצעיר, ראה בד"ר דנקן איש אלוהים ששילב חסידות עם בקיאות רבה בעברית ובהשכלה הקלאסית. אדרשיים התעניין בבשורה והאמין שהתעניינותו מובילה אותו לרמה רוחנית גבוהה יותר, ולא מטה להנאות העולם.
אדרשיים החל ללמוד באוניברסיטת ווינה ב-1841 כשהמדריך שלו ביקש מהקהילה הסקוטית בבודפסט לדאוג לאלפרד משום שהיה צריך לעזוב את ווינה לשישה חודשים. המבשרים הסקוטים שאלו אותו: "האינך יודע שנשתדל לשכנעו להיות משיחי?", הוא ענה להם: "יחי כך, אינני יכול לבקש עבורו יותר מבחינה מוסרית מאשר שיהיה כמוכם".4
אדרשיים סיפר על תקופה זו: "טוהרם וקדושתם של אנשים אלה נגעו לליבי, הרצינות והיציבות גרמו לי לחקור את האמונה שהפכה אותם לטובים ממני או מכל אדם אחר שהיכרת".5
הישגים אקדמיים מאה שנים לאחר מותו ניתן לראות שתרומתו הייהודית של אדרשיים לבשורת המשיח היא בכתביו, המצביעים על מקורה היהודי של האמונה המשיחית. אהבת האלוהים של אדרשיים גלויה לעין בכתביו. הבנתו העמוקה במקורותיו היהודיים היא שאפשרה לו להציג את הבשורה לאור הרקע המקורי שלה, השימוש במקורות יהודיים מבאר ומדגיש את הסממנים היהודיים שבסיפור הבשורה.
כדוגמה אפשר להביא את דברי ישוע בחג הסוכות: "מי שצמא יבוא נא אלי וישתה!". (יוח' ז' 37). אדרשיים מספר על מנהג נסך המים בחג הסוכות (שמחת בית השואבה)6, על יסוד מנהג זה הוא מסביר מדוע דווקא אז הז מין ישוע את כל הצמאים לבוא אליו. לביסוס דבריו, הביא אדרשיים מספר דוגמאות.
כך זכה הנאמר
בספרי הבשורה להדגשה מנקודת ראות יהודית מפי דובר בעל ידע משיחי ורבני כאחד.
יחסו של אדרשיים לשני הזרמים שהשפיעו על תודעתו הדתית היה שונה מיחסם של חוקרים אחרים בעלי אותו רקע, בייחוד בהתייחסות המודרנית למקורות רבניים. אדרשיים היה משיחי בעל אמונה עמוקה בבשורה ומנקודת מוצא זו תמיד התייחס לספרות היהודית בכבוד רב.
רוב המחברים היהודים תומכים בפרושים ומתנגדים לישוע, גם כאשר הם מגלים דברים חיוביים בחייו.
חילוקי דעות?
אדרשיים נקט עמדה נגד מה שהוא כינה "מסורתיות", כלומר נגד הפיכת המסורת (אפילו משיחית) להוראה מחייבת: "הוויכוח שלנו הוא עם החלוקים עלינו בגלל מסורתם ולא עם היהודים".7 הוא גם מסביר שהמחלוקת קיימת בגלל "... מסורתיות.... שמטבעה מתנגדת למשיח המתואר בספרי הבשורה."8
סופרים מודרניים רבים נמנעים ממחלוקת זו. לא כך אדרשיים – הוא ידע שיש לבחור במי לתמוך – במשיח או בפרושים. הוא בחר במשיח. אז, כמו היום, מתנגדיו הדביקו לעבודתו תווית של אנטישמיות, אך הוא דחה האשמות אלה בבוז.
כיהודי וכראוי לתלמידו של "רבי" דנקן, אהב אדרשיים את אחיו היהודים. מכיוון שראה בבשורה מסר יהודי בעיקרו, ניתן לסכם את יחסו לעמיתיו היהודים בדברים שאמר אלכסנדר מקאול: "תקוותנו היחידה היא, שתנטשו את היהדות השגויה ושתקבלו על עצמכם את זו האמיתי." 9
הערות:
1. Israel Cohen, “Jewish Life in Modern Times”, p. 273
2. Franz Rosenzwieg, “His Life and Thought”, p. 218
3.Hermann Cohen, “Contemporary Jewish Thought”, p. 162.
4. “Life of Rabbi Duncan”, p. 337
“Famous Hebrew Christians”, p. 76
6. SUKKOT 44a (Messiah, 2:p. 159).
7. Messiah, 1:p.ix.
8. Messiah, 1:pp.xii=xiii.
9. “The Old Paths”, Alexander MacCaul, 1837, p. 68
Article in English: A Jewish Scholar for Christ in Evangelicals Now.
כתביו
History of the Jewish Nation after the Destruction of Jerusalem by Titus - Edinburgh, 1856' (
Keren Ahvah Meshihit)
The Temple and Its Ministry and Services at the Time of Jesus Christ - London, 1874
Bible History 7 vols., 1876-87 (
Keren Ahvah Meschihit)
Sketches of Jewish Social Life in the Days of Christ 1876
The Life and Times of Jesus the Messiah (2 vols.,) 1883; condensation in one volume, 1890
( Prophecy and History in Relation to the Messiah (Warburton Lectures for 1880-1884, )1885
Tohu va Bohu, "Without form and Void." A Collection of fragmentary Thoughts and Criticisms. Ed. with a Memoir, by Ella Edersheim -1890
The Laws and Polity of the Jewish Nation (Keren Ahvah Meshichit)
The Golden Diary (
Keren Ahvah Meshichit)
Miriam Rosenbaum - A Story of Jewish Life (Keren Ahavah Meshihit)
Elisha The Prophet (
keren Ahvah Meshihit)
